שאלות נפוצות
קרינה היא זרם של חלקיקים שונים הנושאים אנרגיה ומתפשטים במרחב בצורה של גלים. ישנם סוגים שונים של קרינה, שהם בעלי אנרגיות שונות והשפעות שונות על הסביבה והאדם. ישנן 2 סוגים עיקריים של קרינה:
קרינה מייננת:
קרינה בעלת אנרגיה גבוהה מספיק, כדי לגרום ליינון החומר. (יינון- תהליך בו אטומים הופכים להיות טעונים במטען חשמלי- רדיואקטיביים) דוג' לחומרים בעלי קרינה מייננת: חומרים רדיואקטיביים, מכשירי רנטגן, גז ראדון טבעי ועוד. חשיפה לקרינה מסוג זה הינה חשיפה קטלנית לסביבה ולאדם.
קרינה בלתי מייננת (קרינה אלקטרומגנטית):
קרינה שאינה מייננת את החומר שהיא עוברת דרכו ואינה הופכת את החומר לרדיואקטיבי. דוג' לחומרים בעלי קרינה בלתי מייננת: תדר הרדיו, רשת החשמל, מיקרוגל, טלפון סלולרי ועוד. קרינה בלתי מייננת מסוכנת פחות מקרינה מייננת, אך מחקרים שונים מצביעים כי היא עלולה להוות השפעה שלילית על הגורמים החשופים אליה ולפגוע באופן עקיף גם בתאים חיים.
חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו 2006
חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו – 2006, נכנס לתוקף ביום 1/1/2007.
"מטרתו להגן על הציבור ועל הסביבה מפני השפעות של חשיפה לקרינה בלתי מייננת, ולהסדיר את העיסוק במקורות קרינה, הקמתם והפעלתם ובמתן שירות למדידת קרינה, בין השאר על ידי קביעת איסורים וחובות בהתאם לעקרון הזהירות המונעת".
החוק קובע חובות, איסורים והסדרים ככל הדרוש להגנה על הציבור ועל הסביבה מפני השפעות של חשיפה לקרינה בלתי מייננת.
במסגרת החוק הוסמך השר להגנת הסביבה, הממונה על ביצוע חוק הקרינה, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצוע החוק, בין היתר בנושאים הבאים: קביעת תוקפם של היתרים, קביעת אגרות בעד הגשת בקשות למתן היתרים, רמות חשיפה מרביות מותרות, נקיטת אמצעי זהירות ובטיחות ועריכת מדידות קרינה
תקנות הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ט 2009
בקובץ התקנות 6744 מיום 19.1.2009 פורסמו תקנות הקרינה הבלתי מייננת, תקנות אלה באות להשלים ולהגדיר את הדרישות לחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו 2006. עם כניסת התקנות לתוקף חוייבו מפעילי מקורות הקרינה בתשלום אגרות כתנאי להקמת והפעלת מקורות הקרינה.
התקנות מתייחסות בין היתר לתוקף היתר הקמה או הפעלה של מקור הקרינה או עריכת שינויים, אגרות בקשה להיתר, רמות חשיפה מרביות מותרות, נקיטת אמצעי זהירות ובטיחות ועריכת מדידות קרינה, חובת דיווח, תנאים למתן היתר שירות, הכשרה ובחינות מקצועיות והוראות שונות בקשר ליידוע הציבור ועונשין.
בתוספות צויינו סוגי מקורות קרינה וסוג ההיתר וטופס בקשה להיתר למתן שירות של מדידת קרינה בלתי מייננת.
בנוסף, המשרד להגנת הסביבה פרסם טבלת רמות החשיפה לקרינה בלתי מייננת בהתאם לתדר. בטבלה שפרסם המשרד מצויינים ערכי הסף הבריאותיים והסביבתיים.
למעבר לתקנות
המשרד להגנת הסביבה מפרט את זמני השהייה המומלצים סמוך למקור קרינה בסקטורים שונים במדינת ישראל.
להמשך קריאה בנושא :
https://www.gov.il/he/pages/radiation_of_electrical_frequency
המשרד להגנת הסביבה מכיר בבדיקות קרינה שמבוצעות אך ורק על ידי בודקי קרינה בעלי היתר למדידות קרינה מטעם הממונה .
חשוב לבצע את המדידות על ידי בעל מקצוע מוסמך שכן לבעלי הסמכה יש את הכישורים והמכשור המתאים והמדויק ביותר לביצוע המדידות .